קיוטו עם נעה

יום חמישי 9.10.25. 
קמנו בבוקר לשמוע את ההודעה של טראמפ כי חותמים עסקה להחזרת החטופים. 

יצאנו מהבית כדי להגיע למפגש עם נעה המדריכה של הסיור שקבענו.
התחלנו במקדש הייאן Heian Shrine. מקדש שינטו זה הוקם בשנת 1895 לציון 1100 שנה להקמתה של קיוטו כבירת יפן, ומוקדש לקיסרים קאממו וקומיי ששלטו מקיוטו. משקף את הארכיטקטורה של הארמון הקיסרי העתיק. 

שער תורי torii gate בין השלושה הכי גדולים ביפן

שדרת ההליכה למקדש מהשער

כשניכנסנו למקדש היו בו הכנות לקראת הפסטיבל החשוב שיש בו בסוף אוקטובר (אחרי חזרתנו). לא נכנסנו אל המקדש עצמו אלא הלכנו לראות את ארבעת הגנים המעוצבים הסובבים את המקדש כל אחד עוצב בתקופה אחרת ע"י מעצב אחר. הגנים במקום מייצגים את סגנון עיצוב הגנים מתקופת מייג'י, ובהם מגוון עשיר של פרחים המשתנים עם ארבע עונות השנה.

כניסה למקדש

הגן הראשון, עם הרבה עצי פרי ואחרים

הגן השני, עם יותר מאפייני מים זורמים

הגן השלישי, עם בריכה גדולה

צבי מים

הגן הרביעי

משם הלכנו לעבר מקדש נוסף מקדש צ'יון-אין Chion-in Temple , מקדש גדול ופופולרי. שער הכניסה העצום שלו הוא הגדול מסוגו ביפן כולו עץ וצבע קישוטי לבן. זהו מקדש בודהיסטי ולכן תמיד יהיו אליו מדרגות גבוהות כשעולים בהן מתאמצים וגם מתכופפים.

השער המרשים

עיטורים בלבן

רחבה פנימית

עוד מבט ממעלה המדרגות על השער המרשים

המקדש החל את דרכו כבקתה צנועה שבה חי הנזיר הונן (Hōnen) – מייסד זרם ג'ודו (Jōdo, "ארץ הטוהר") בבודהיזם. תורתו הייתה פשוטה להבנה ומשכה אליו חסידים רבים. בעקרון פתח את האפשרות ל"הארה" גם לפשוטי-עם. כיום מקדש צ'יון-אין הוא המקדש הראשי של זרם ג'ודו בתנועת הבודהיזם. המראות יפיפיים אבל אסור לצלם בפנים. תמונה אחת של מעבר בגשר.

הולכים עם הנעלים בשקית 

המשכנו ללכת דרך פארק מיורמה וסמטאות Higashiyama 

פארק מיורמה

סמטאות היגאשימה צפופות-תיירים עד מאוד ובכל זאת ציוריות ומיוחדות

ישנה אמונה כי מי שנופל בסמטה יש לו עוד שנתיים לחיות. בינתיים היינו יציבים.

נכנסנו למקדש קטן ברחוב שם תולים  בקשה על כדור בד. המון כדורים צהובים עם בקשות להחזרת החטופים היו שם.

Bring them home

משם לקחנו אובר למקדש קומיו-אין (Komyo-in) נוסד בשנת 1391 על ידי קינזן מיוצ'אנושו (Kinzan Myochanosho). המקדש בנוי מחללים מרוצפי-טאטאמי ומחולקים על ידי מחיצות עץ ונייר הזזות הצידה. תחושת פשטות ורוגע.
עכשיו יש גם תערוכת מיצגים אמנותיים הקשורים לטיפות מים. 

תצוגה של פרטים מטקס התה

טיפת מים מול נוף

הגן כולל שלוש מערכות אבנים בתוך בריכה יבשה בצורת חוף. כל אחת מהן מייצגת את שלוש הדמויות של הבודהה: בודהה, יאקושי ואמידה.

הגן

משם נסענו לראות את מקדש סאנג'וּסאנגֶן-דוֹ (Sanjūsangendō) ברגע שנכנסים למקדש שכמובן אסור לצלם בן אתה עומד נדהם מול 1001 הפסלים הזהים של האלה קאנוֹן הערוכים בשורות בתוך האולם המאורך. פרטים קטנים כמו מה מחזיקה האלה בידיה הרבות שונים מפסל לפסל. את המקדש בנו ב 1164, והיום הוא מבנה העץ הארוך ביותר בעולם.
שמו של המקדש נגזר מהמספר 33 כמספר המקטעים שבין עמודי התמיכה של המבנה. את הפסל המרכזי של האלה קאנוֹן, בעל אלף הידיים, פיסל טאנקֵיי ב 1254, כאשר היה בן 82. על ראש הפסל מתוארים עשרה ראשים נוספים, אחד מהם של בודהה אָמידָה. מכל צדיו של הפסל ערוכים אלף פסלים קטנים יותר. לפי האמונה היו לאלה קאנוֹן 33 התגלמויות שונות, ולכן יזכו המאמינים במקדש זה בסך הכל לחמלתן של 33,033 התגלמויות של האלה.
אסור לצלם את היופי הזה.

רואים מבנה ארוך ואין מושג כמה מדהים הבפנים

ביום א' שלפני יום ההגעה לבגרות מתקיימת במקדש תחרות קליעה בחץ וקשת - נשים צעירות יורות חצים מקצה אחד של המרפסת הראשית לקצה הנגדי. ולכן יש גם תערוכה של קשתות וחיצים.
בשלב זה נסענו בתחתית למרכז העיר שם נפרדנו עם המון תודה מנעה והמשכנו להסתובב רגלית. מיד כשיצאנו מהתחנה נתקלנו בדוכן אוכל שמכין מאכל אחד אוקונומיאקי התיישבנו ואכלנו היה מעולה.
הלכנו ל- Nishiki Market. התפצלנו מהויטלרים וכל אחד תר את השוק עצמאית. בסביבות שש רוב השוק בשלבי סגירה למעט חלק מעסקי האוכל. 

הסתובבנו בין הדוכנים בשוק המקורה

לבסוף החלטנן לעצור לאכול בסושייה. סיימנו את היום בארוחת סושי. סוף סוף.

חזרנו לביתנו. מחר נוסעים לאקספו באוסקה.