לראות את סנדיי עם מאקי

יום שלישי 7.10.25. 
כבר כשתכננו את הטיול איתי גילה קבוצה GOZAIN שעושה סיורים בסנדיי בשפה האנגלית בהתנדבות ומתאם הקבוצה חיבר אותנו למאקי. מאקי היתה פעילה במיילים כל הזמן עם איתי. עד כדי כך שאני אמרתי שאולי היא המאהבת שלו... 

הבוקר פגשנו את מאקי במלון שלנו למטה. ומשם התחיל הסיבוב שלנו איתה בעיר.
היא התחילה את הסיבוב בלקחת אותנו לראות מקום ממש ליד המלון שלנו שעברנו לידו לא מעט. שכונה של בתי דוגמה של כ-20 חברות בניה. כל אחת מציגה את האפשרויות שיש לה וקונה שרוצה לבנות בית בא להתרשם ולקבל הצעות במקום אחד מרוכז.

רחוב שלם של בתים לדוגמה

משם נסענו לתחנת הרכבת בסנדיי כדי לקחת את האוטובוס העירוני התיירותי שמקיף את האתרים בסנדיי. נסיעה שעוברת בכל הנקודות בעיר ועליהם היא הסבירה לנו קצת. מכיוון שלא נגיע אל הטירה לראות את הפסל ראינו את הדגם שנמצא בתחנת הרכבת של Date Masamune המכונה גם one eye dragon היה סמוראי יפני שחי עד לתקופה המוקדמת של אדו. כיורש לשושלת ארוכה של אדונים רבי עוצמה באזור, הוא המשיך  במורשת והקים את העיר המודרנית סנדאיי. יש הטוענים כי את ההשראה לדמות של Darth Vader לקחו מהפסל שלו

אפשר לראות את הדמיון

באוטובוס עם מאקי

בסיום הסיור הרכוב נכנסנו שוב לתחנה על מנת לאכול צהרים. עמדנו בתור כמו יפנים, מה שלא עשינו עד כה. סוף סוף טעמנו את מנת הדגל של סנדאיי לשון פרה. אפשר לאכול את זה צלוי על האש (אני) או כמו נזיד (איתי). שתי הצורות היו טעימות מאוד. 

תור לאוכל

בסיום האוכל הזדרזנו להגיע אל תחנת הרכבת על מנת לנסוע לאתר הזכרון של הצונאמי. היה משהו קצת סימלי לראות את נזקי הצונאמי ביום השנתיים לטבח 7/10. נזקי הטבע לעומת נזקי רוע האדם.

בית ספר שנפגע מהצונמי

נזקי הגל שברו את המעקה

יצרו מפה המציינת את כל הבתים שנהרסו מגל הצונאמי ולא הורשו לחזור לאותו מקום או לא נותרו מהם אנשים.

מפה שמציגה את הבתים שנהרסו

איתי כתב ברכה בעברית

הלכנו לכיוון חוף הים, בדרך עברנו ליד פסל של אלת הרחמים קאנון שנישא לגובה 9 מ' רוצה להמחיש את שיא הגובה של גל הצונאמי.

פסל האלה קאנון (גואן ין)

בשביל לגעת באוקיינוס השקט נרטבו לי הנעליים באסה!

האוקיינוס רטוב

מחליפה גרביים

בסיום נסענו את כל הדרך חזרה.
מראש איתי הציע מפגש היכרות עם המדריכים. קצת לשמוע על אורך החיים היפני ולהשמיע על ישראל. בהתחלה היה להם די קשה לעכל את זה, אבל בסוף זה קרה, ונפגשנו עם קומץ מדריכות שהיו מוכנות לבוא והמתאם. המפגש היה מאוד נחמד. קצת למדנו עליהם. נראה שאנחנו פחות שונים ממה שאנחנו חושבים.

המפגש במרכז קהילתי כלשהו

בסיום הלכנו למלון לאריזות לקראת מחר. בבוקר טסים לקיוטו.