בשינקנסן להאקונה

יום שלישי 14.10.2.
הבוקר נפרדנו בצער מהבית בקיוטו (בנוסף איבדתי בו את העגיל שלי הבוקר 😢). לקחנו את רכבת השינקאנסן (הידועה בכינוי "רכבת הקליע") לאודוורה Odawara, נסיעה של שעתיים.

הנה באה הרכבת

הרכבת מהירה לפעמים קשה להביט מהחלון כי הכל עובר ביעף. חולפים על פני נופים מגוונים.

בהתחלה בעיקר נוף שטוח, בתים נמוכים, עיר מדי פעם, שדות אורז. בהמשך מופיעים הרים. והיום גם עננים נמוכים. 

אדריכלות מהחלון. כנראה בעיר נגויה.

כמה נהרות

יצאנו מהתחנה אתגר בפני עצמו. אספנו את הרכב השכור ויצאנו לדרך לכיוון האקונה (Hakone). 

מכיוון שהיה המון ערפל, ולמודי ניסיונות העבר (ראו מקרה זאו אונסן), החלטנו כי אין טעם לנסוע לתצפית עם כזה ערפל.
נסענו למוזיאון הפתוח בהאקונה (The Hakone Open-Air Museum). האמת שזו היתה ממש הפתעה לטובה. המוזיאון יפיפה ומוצלח ביותר. הולכים בגן נהדר עם פסלים יפיפיים חלקם אפילו ידידותיים לחוות, וחלקם להסתכל בלבד.

הפסל שהכי אהבתי

העתקים של דמויות מפסל בבואנוס איירס, שם הם מקיפים פסל גדול יותר של מייסד האומה.

מתקן משחק לילדים. מגניב ביותר.

בגן ישנו ביתן פיקאסו שמכיל רישומים ופסלים של פיקאסו בצירוף הסברים על התקופות והטכניקות. 

בנוסף יש בגן מגדל תצפית שכמובן עלינו בו לתצפית.

מגדל התצפית מבפנים. תחושה של קליידסקופ. מבט כלפי מעלה.

ומבט כלפי מטה בירידה.

תצפית מהמגדל

פסל של דה סן פאל, מי ש"פיסלה" את המפלצת בקרית יובל בירושלים

רואים את הדמיון

ואז ראה האיש הירוק, שעל שפת הכביש עומד איש כחול. האיש הירוק עצר את האוטו הירוק שלו ושאל את האיש הכחול "הי, איש כחול מה אתה עושה פה? "אני", אמר האיש הכחול, "אני מסיפור אחר".

איש ירוק לפני היציאה

משם נסענו לבית המלון, כי עם העליה בגובה הבנו ששוב (ראה פרקים קודמים) העננים ימנעו מאיתנו תצפית או סיור משמעותי באיזור הוולקני המעניין שבפסגה.

המלון יושב ממש סמוך לתחנת רכבל. זה קו ארוך של רכבל-קרוניות שגם עובר מעל האיזור הוולקני (ראו פסקה לעיל).

חשבנו מכיוון שאין טעם לעלות לתצפית למעלה, נרד עם הרכבל למטה לאגם.

גלגלי הרכבל

הנוף מטושטש בגלל הגשם על החלונות שהם גם כך מאיזה פלסטיק ולא לגמרי שקופים. חבל.

הגענו לאגם למטה ומצאנו את סירת הפיראטים האמיתית (כמו האחרות שעל האגם, לך תבין מה מושך תיירים...). לא שטנו בה כי כבר היה מאוחר והערפל רק החמיר.

לא מצאנו מקום אחד פתוח ליד האגם. הכול נסגר ב 16 . בנוסף התחיל לטפטף, אז בלית ברירה לקחנו את הרכבל חזרה למלון לשתות קפה.

גם בחזור קשה לצלם את הנוף

קפה בקלאסה במלון

למזלנו ויוי דאגה שארוחת ערב תהיה במלון. הארוחה כללה בופה עם מגוון מאכלים והיתה מוצלחת מאוד. 
בנוסף יש פה אונסן מה ששימח את הבנים.   

מחר יום טיול וכרגע מזג האויר לא לטובתנו. יש תקוה לשיפור לפחות לגבי הגשם, פחות ברור לגבי הרוחות והחוסר בטמפרטורות.

הצלחנו להשלים תיאום מורכב לגבי המפגש וסדר מחר עם המדריך המקומי אקיהירו, נקווה שזה יעבוד בפועל.