ממורטה לזאו אונסן

 יום שבת 4.10.25. 
הלילה ישנו בבית מלון בשדה התעופה, ממש מעל הטרמינל, כי היתה לנו טיסה לסנדאיי ב-7:50 בבוקר. להפתעתנו המלון היה גדול ומרווח ואפילו הציע ללנים ללכת לספא של שדה התעופה (איתי הלך). קמנו וירדנו במעלית ישר לטרמינל שלנו.
אחרי שאספנו את הרכב חיפשנו קפה ונכנסנו באופן די אקראי לעיירה בדרך ששמה מורטה Murata , כי גוגל סימן שם מאפיה. מצאנו מאפייה בשם Kimuraya של כל מיני דברים קטנים טעימים ולא מוכרים. אחרי שקנינו את המאפים חיפשנו גם קפה וזו היתה הפתעה: נכנסנו ל cafe 蔵人 (פרוש השם קפה מבושל) חנות עמוסת דברים ששם הסתבר שגם יש קפה. בעל המקום הידידותי מאוד הוא אספן של דברים ישנים, ספרים, איורים, קרמיקה, פרטי אומנות (שהם גם למכירה). בקיצור נפלא. 

 

המאפיה

הקפה המוזר

מבשל את הקפה

משם המשכנו כבר לסייר בעיירה והגענו אל המקדש ובית הקברות המקומי שהיה פשוט מקום יפיפה. קצת תמונות משם

שמת לב שהבודהה היפני הוא בלי בטן ועם רבועים של חיטוב (בניגוד לדתות אחרות)

היה שם גם יער קטן של במבוקים, אולי גידול לשימוש.

פגודה ודרקון שומרים

משם נסענו לכיוון אגם אוקאמה שהוא לוע של הר געש, מינרלי וצבעוני עם נקודות תצפית ושבילי הליכה. לאכזבתנו עם העליה בגובה נכנסנו לעננים וכל ניסיונות התצפית שלנו נטרפו...
בדרך הספקנו לעשות תצפית על שני מפלים. מפל הקומה השלישית נבחר לאחד מ-100 המפלים הטובים ביותר ביפן. מפל של 181 מטר ורוחב של 7 מטר, מפל מפורסם זה נופל בשלושה מפלסים דרך יער של עצי אשוח וקארה. האגדה מספרת שמפל זה הוא אתר של קרב עז בין סרטנים לצלופחים מעל אגן המפל.

השני מפלי פודו אחד המפלים הגדולים ביותר בהר זאו, ירידה באורך 54 מטר ועומק 16 מטר.

בתצפיות על האגם יש רק תמונות עננים

אפס ראות

ניסינו לעבור בכמה מהמקומות של התצפיות לאגם, כלום. בנוסף גם טפטף גשם קל.

זה מה שרצינו לראות

שלט ההסבר

הבנו שאין ברירה וצריך לנסוע אל המלון לטבול באונסן ולוותר על ניסיונות התצפית. הגענו למלון מפנק מאוד 

מסוג ריוקאן אבל מסחרי ומודרני לגמרי. החדרים עם מאפיינים יפנים מחצלות טאטמי, מיטות פוטון, דלתות הזזה, ישיבה נמוכה יותר, אונסן מקומי. 

החדר היפני משהו

חדר הרחצה

הלבוש לאונסן...

הנוף מהחדר עם פכפוך של מים

יצאנו לראות את העיירה וגם לחפש אוכל לפני האונסן הפרטי שאיתי ואני הלכנו אליו במלון. הלכנו על המלצת הפקידה במלון ואכלנו ב Hachiman  היה מצויין.

טבילת רגליים במים חמים במרכז הכפר

זאו אונסן נחשב לאחד המעיינות החמים העתיקים ביותר ביפן. בסביבות שנת 110 לספירה, המעיינות החמים התגלו על ידי לוחם פצוע בשם "קיבינו טקאיו", לאחר שהתאושש לחלוטין מפציעה קשה כשרחץ בהם.
אזור המעיינות החמים הזה נקרא בעבר "טקאיו אונסן". אנשים קדושים נהגו לבוא ולהתרחץ בהם כדי לנוח ולטהר את גופם. זאו אונסן הוא אחד המעיינות החומציים החזקים ביותר ביפן, והוא נחשב לא רק טוב לחתכים, מחלות עור ומחלות במערכת העיכול, אלא גם ידוע כ"מעיינות היופי" ו"מעיינות לגידול ילדים בריאים".

ארוחת ערב

אחרי הביקור באונסן חוזרים מותשים והולכים לישון.