יום בדגש מוזיאונים

יום שישי 17.10.25.
נסענו בבוקר למוזיאון נזו (Nezu). איתי מצא מאפייה צרפתית מומלצת בתוך תחנת התחתית  Omote-sando שאליה נסענו, אז פתחנו את הבוקר שם בקפה עם מאפה.

מאפים שמקדמים את בוא האלווין בקרוב

יצאנו מהתחתית לאזור מפונפן ברמות על, כיכר המדינה נראית שכונת מצוקה לידו. עד כה לא נתקלנו באזור מסוג זה בטוקיו. כל בניין קטן עם חנות-עילית עוצב למשוך תשומת לב, אבל בנסיון לטוב-טעם.

בתוך האזור נמצא גם המוזיאון. זהו מוזיאון קטן סה"כ היו בו 6 חדרים לא מאוד גדולים של תצוגה ובעיקר ידוע בגנים היפים שלו. סיני המליצה מאוד אז הלכנו.

הכניסה למוזיאון צד אחד במבוקים כמרכיב בנייה צד שני במבוקים הצמח

היתה תערוכה מאוד יפה שנקראית Feel the Clay,  שעוסקת בקרמיקת יָקִישִימֶה (Yakishime) שהיא קרמיקה ללא זיגוג, הנשרפת בטמפרטורה גבוהה עד שהחימר עובר תהליך של היתוך והתאבנות טבעית. כלי הקרמיקה הפשוטים הללו נחשבו ביפן ליצירות בעלות ערך אסתטי רב. התערוכה מציגה את כלי היאקישימה הנערצים ביותר ביפן מתוך אוסף המוזיאון, חלקם בני מאות רבות של שנים. אסור לצלם אז אין דוגמאות. בנוסף יש תערוכה של כלים מסין עשויים ברונזה ומעוטרים מהמאה 11-13.
בתמונה זון (כלי ליין, Zun )  שמעוצב בצורת שתי כבשים גב אל גב עם גליל פתוח על גבם המשותף. למרות שזוהי יצירה מפוארת הולמת להצגה במזבח דתי, יש משהו הומוריסטי בדימויי הכבשים. מלבד יצירה דומה במוזיאון הבריטי, לא ידועות דוגמאות אחרות ששרדו מסוג כלי זה. 

הגנבתי תמונה אחת שהיא גם הלוגו של המוזיאון

יצאנו לראות את גן המוזיאון. אכן הגן בנוי מאוד יפה ומעניין.

יצאנו מהמוזיאון לכיוון התחתית ועברנו ליד מקום שנקרא Granny Smith apple pie & coffee. קנינו עוגות פאי תפוחים מסוגים שונים ונסענו לשכונת ג'ימבוצ'ו (Jimbocho). מצאנו גינה נחמדה לאכול את העוגות שקנינו. ג'ימבוצ'ו היא שכונה שטיים אאוט זיכה אותה במקום הראשון ברשימת השכונות המגניבות בעולם ל-2025. איתי שם עליה עין. אכן באמת שכונה חביבה. הרבה מסעדות, חניות ספרים ובינהן יש גם חנויות אחרות נחמדות.

חנות שקוראים לה מגניב - שזה כמובן ממש מגניב

בניין ששרד את השריפה הגדולה של1922 ושימרו אותו

תוך כדי ההסתובבות בשכונה נפרדנו מויוי והלל שהמשיכו לבדוק דברים בשכונה. היה יום עם ראות טובה ואני רציתי לנסות שוב לראות את הר הפוג'י. לשם כך נסענו למגדל Skytree אבל כשהגענו לשם התור כבר לכרטיסים היה כל כך ארוך שויתרנו מראש על העניין. ישבנו ואכלנו כפיצוי המבורגר ב Kua-Aina. משם מהרנו כדי לראות את מוזיאון החרבות שכניסה אחרונה אליו היא ב 16:30. הגענו למקום ב 16:25, כדי לגלות שהוא סגור כי מחליפים לו תצוגה. ממראה הבנין בחוץ וקצת תצוגה בלובי נראה מעניין.

הודעה שסגור

בלובי הבניין היה קצת תצוגת חרבות

בלית ברירה שמנו פעמינו לעבר ה TeamLab Borderless  שאליו היו לנו כרטיסים מוזמנים (חובה) ב 18:00 לא לפני שעברנו בגני  Kyu-Yasuda שפגשנו בסמוך למוזיאון החרבות.  

מןזיאון החרבות מהגן

צבי מים חמודים

נסענו לטים-לאב (TeamLab Borderless) ושתינו קפה בערביקה שנמצאת בקומה התחתונה של בניין B. נפגשנו חזרה עם הויטלרים ונכנסנו למוזיאון. המוזיאון הוא חוויה של כל החושים משהו מטורף. מאוד מאוד מומלצת.

חדר הכדורים

בית התה

חדר הכדורים

חדר הלדים

בסוף הביקור במוזיאון הלכנו לחוות מסעדת סושי בסגנון סרט נע, Sushiro. עלינו לקומה השלישית שם ממוקמת המסעדה. גילינו שיש תור ארוך חיכינו איזה 20 דקות. איך זה עובד? נכנסים ולוקחים כרטיס, שזה המספר שלך ויש לך קוד QR. כשקוראים על המסך למספר שלך, מעבירים את הקוד QR במכונה ומקבלים תמורתו קוד QR חדש עם מספר השולחן אליו הולכים לשבת. מרגע שישבנו הדברים אכן רצו על סרט נע והיה נחמד מאוד.  הכול מוזמן דרך טאבלט שנמצא על השולחן, וכל מנה שמגיעה ומיועדת לשולחן מצפצפצת שהיא הגיעה. בסוף התשלום גם הוא אוטומטי. ליד היציאה ישנה מכונה שדרך העברת הקוד QR של השולחן ניתן לשלם את החשבון.

במסעדה

הגענו לחדר מספיק מאוחר, בדיוק  לצלצל ל'שבת שלום'.